פס"ד הצהרתי על בעלות בנכסים לאחר שהמבקשים הופנו לבימ"ש ע"י ראש ההוצל"פ

תובענה לסעד הצהרתי כי המיטלטלין שפורטו בבקשה, והמצורפים כנספח א',   והנמצאים בבית המבקשים הינם בבעלותם (להלן: " התובענה").

התובענה הוגשה לאחר שהמבקשים הופנו לבית המשפט על ידי ראש ההוצאה לפועל: המבקשים הגישו בקשה לראש ההוצאה לפועל בבקשה לביטול העיקול שהוטל על רכושם בטענה שהחייב (המשיב 2) אינו מתגורר בביתם מזה 15 שנים; תגובת הזוכה היתה כי עליהם לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה לסעד הצהרתי, וראש ההוצאה לפועל הורתה להשהות את ההליכים למשך 30 ימים על מנת שהמבקשים יופנו לבית המשפט בתובענה, ובהעדרה, יימשכו הליכי העיקול כסדרם.

המשיב 1 לא הגיש תגובה לתובענה ואף לא התייצב לדיון שנקבע.

לאחר שהמבקש 1 חזר והצהיר במסגרת הדיון לפניי כי המדובר במיטלטלין שבבעלותו ובבעלות המבקשת 2, שהיא אשתו, והמשיב 2, שהוא בנם, בגיר בן 37 שעזב את ביתם לפני כ -15 שנה, ניתן בזה פסק דין הצהרתי כמבוקש.

למעלה מהדרוש, מצאתי מקום להעיר מספר הערות בעניין תובענות לסעדים הצהרתיים המוגשות לבתי המשפט השונים לאחר שהמבקשים מופנים להליך זה על ידי ראשי ההוצאה לפועל, במקרים בהם לא נעשה על ידם כל בירור.

סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: " החוק") קובע בזו הלשון:

"(א)    מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותו כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח, להנחת - דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שאינם שלו.

(ב)    מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח, להנחת - דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.

(ג)    הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של ראש ההוצאה לפועל על פי סעיף זה, רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; ראש ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.